ככה, מבלי לשים לב עבר לו השליש הראשון של פסטיבל ירושלים. תוך חמישה ימים עמוסים הספקתי לצפות ב-16 סרטים. וכמו בכל פסטיבל, הסרטים מפתחים ציפייה גבוה וחוויות עוצמתיות, בין אם מדובר בסרטים מצוינים וכאלה שאמ.. פחות.דבר אחד אני יכול להבטיח הסרטים הטובים שווים כל רגע שהושקע בהם ולגבי האחרים… נו הבנתם.
לא אעמיס במילים ואעבור לסקירה בה אתמקד בעיקר בסרטים שעד כה עשו לי את הפסטיבל ועוד אחד שפשוט לא יכולתי להתעלם ממגרעותיו.
הדרך של חסן ("Commitment Hasan")
במאי: סמיח קפלנוגלו
כאשר אני מרכיב את לו"ז ההקרנות שלי לכל פסטיבל בו אני מבקר אני קודם כל מחלק את כלל הסרטים לשלושה קטגוריות: צפיית וודאית, צפייה אפשרית ולא לצפות. צפייה וודאית מורכבת מכ-20 סרטים עם פרסים בכירים, במאים בעלי שם או כאלו שאני חושש שלא תהיה לי הזדמנות נוספת לצפות בהם. רשימה של סרטים אפשריים מורכבת בהשתתפויות מפסטיבלים, תגובות טובות (המצוינות הולכות לצפייה וודאית) או לפעמים הפריים הייצוגי שתפס לי את העין. הרשימה הזאת די ארוכה לפעמים, ובעזרתה אני ממלא את החורים בלו"ז בשביל לא לשבת ללא מעש בציפייה לסרט הבא. לא פעם קורה דבר מוזר, ולבסוף, דווקא הסרט מרשימה השנייה הוא זה שנהייה אחד הסרטים הטובים שאני צופה בו באותו הפסטיבל או אחד הטובים. "דרך של חסן" הוא אחד מהם.
סמיח קפלנוגלו, במאי טורקי, נודע בזכות סרטים פיוטיים בעלי נושאים מטאפיזיים, הזכורים לי כסרטים יפים, חלקם עמוקים, אבל חלקם גם איטיים למדי עם מסרים בושריים. לפני יותר מעשור, השלים את טרילוגיית יוסוף, וכל אחד מהסרטים קשור לשני רק בנושא. הסרט האחרון בטרילוגייה, דבש", זיכה אותו בדב הזהב של פסטיבל ברלין. מאז הוא די נעלם, מרבית הסרטים הנוספים שלו נקטלו כולל "הדרך של אסלי", הסרט הראשון בטרילוגיה הנוכחית, והשני הוא "הדרך של החסן". זאת ביחד עם אורכו של שעתיים וחצ כמעט הרתיע אותי לצפות. החששות התפוגגו כבר מהסצנה הראשונה והיפיפיה של הסרט בה ילד קטן, בנו של חסן, מוציא מים מהבאר על מנת להביא לאימו שיושבת מתחת לעץ ענק בשדה.
חסן, הוא חקלאי ובעל קרקעות מצליח שקיבל אותן לפני 20 שנה אחרי קרב ירושה מר בבית-משפט כנגד אחיו. מאז הקשר בינהם נותק.רוב ההצלחות שלו הן בזכות תחמנות, חוש עסקי ועצותי אשתו. החלטת חברת חשמל המקומית להעביר דרך שדותיו עמוד חשמל ולהציב במקום שנאי מחייבת אותו להפעיל את כל כישוריו וקשריו כדי לנסות ולשנות את הגזרה ולהעביר אותה לשטח שלא שייך לו.. במקביל הידיעה על כך שהוא הפך לחג' נותנת לו חומר למחשבה ולחשבון נפש עמוק.
"הדרך של חסן" מציג דמות מורכבת וניגודית שאנו עוקבים אחריה גם בעליות וגם בירידות. קפלנוגלו פורס את העלילה באופן מדוד, הוא בונה וחושף את יחסי גיבוריו בהדרגתיות מופלאה ששואבת פנימה. הצילום של השדות הפתוחים או המלאים בעצי התפחים והאפרסקים תופס את העין. אך הטבע בסרט משמש לא רק כמקום התרחשות או רקע יפה לצילום אלא כבעל נוכחות ממשית הנותנת קרקע לדימויים חזקים. בעזרתם ובעזרת סצנות חלומות הבמאי הטורקי משחיל רבדים רבים בסרטו החדש על יחסי האדם לטבע והשימוש שהוא עושה מבטא את הכאב אנושי והמצפון. "הדרך של חסן" משאיר חותם בצופיו ומשאיר את הצופה עם מחשבות גם זמן רב אחרי עליית הכותרות.
הקרנה נוספת: יום שישי 03.09.21 – 11:30
האדם הגרוע בעולם (The Worst Person in the World)
במאי: יואכים טרייר
סרט שקיבל שלל ביקורות חיוביות וזיכה את השחקנית הראשית בסרט, רנאטה ריינסב בפרס בפסטיבל קאן האחרון. ריינסב מגלמת את ג'ולי, בחורה בת 30, שהספיקה להחליף את לימודי הרפואה בלימודי פסיכולוגיה אחרי זה בצילום ולבסוף בספרות. היא חייה עם מאייר קומיקסים מוכר שמבוגר ממנה בעשור ודוחק בה להקים משפחה. ג'ולי מתפלחת למסיבה ונתקלת בבחור צעיר. היא לא מצליחה להשתחרר מהזיכרון של הפגישה המקרית.
אני לא הולך לגלות לכם מיהו "האדם הגרוע בעולם" ולמה הוא כזה, אבל אני מבטיח לכם אתם תופתעו ותצחקו. הדמויות שטרייר יצר עם שותפו לתסריט, אסקיל ווגט, מקוריות ונוגעות ללב. הם משבלים אותם לסיטואציות ייחודיות, וכל כך אותנטיות, מי היה מעלה על דעתו שלהריח בתי שחי של בני הזוג יכול להרגיש כה רומנטי.
טרייר מחלק את סרטו ל- 12 פרקים בנוסף אליהם פתיח והאפילוג מהווים מסגרת נרטיבית לסרט ומוסיפים קסם במקומות הנכונים במקומות הנכונים בעזרת הוויס אובר. הוא חינני ולא פולש לסאב-טקסט.
הקולנוע של טרייר מדהים ומפתיע ויזואלית, גורם לא פעם להתקרב לקצה הכסא פעורי פה, כל עוד המסכה מאפשרת זאת. רנאטה ריינסב בצדק קיבלה את הפרס, כשהיא מובילה את הסרט בבטחה ונותנת הופעה פנטסטית.
"האדם הגרוע ביותר" לא נטול פגמים, אך הוא מקרה נדיר של סרט שכל רצוני בו הוא לשכוח מהם ולתת לכם להנות מהרגעים הנפלאים אותם המכיל.
הקרנה נוספת: יום שישי 03.09.21 – 16:30
הגבר המושלם שלך (I'm Your Man)
במאי: מריה שרדר
העתיד כבר כאן! טוב במסך הקולנוע.. חברה לבינה מלאכותית מתכננת להשיק סדרת רובוטים שיתפקדו כבני-זוג מושלמים ומותאמים לקהל לקוחותיה. לשם כך הם זקוקים לאישור ממשלתי וכדי לקבלו הממשל מבקש ממספר אנשי רוח ומדענים רווקים להשתתף בניסוי' שבמהלכו ייעוצבו עבורם בני הזוג המושלמים והם יחיו יחד שלושה שבועות. במהלך הזמן הזה הם יחוו את דעתם על הפרויקט ויחקרו את השפעתו על החברה. אחת מהחוקרות היא אלמה, עוסקת בעתיקות, היא זקוקה נואשות למימון מחקרה ולכן מסכימה להתחיל את התהליך עם טום הרובוט.
"הגבר המושלם שלך",דרמה קומית רומנטית מוצלחת עם מידה מתונה של מדע בדיוני. האתגר הראשון של סרט מז'אנר זה הוא אמינות והבמאית מריה שרדר, צולחת אותו תוך כדי שהיא מפזרת בעולם המוכר אלמנט עתידני – רובוטיקה בעלת בינה מלאכותית.
הסרט מתחיל ב"בליינד דייט" בין אלמה לבין טום ובעקבות תקלה מסוימת אלמה ואנחנו הצופים לומדים על תהליכי היווצרותם של רובוטים נוספים. היא גם מצליחה להפתיע עם גילויים חדשים בהמשך הסרט.
הנחרצות בהתנגדות למערכת יחסים רומנטית של אלמה בגילומה של מארן אגרט נגד השרמנטיות הבריטית של דן סטיבנס, המשחק את טום (הגבר המושלם של אלמה הוא גבר שמדבר גרמנית עם מבטא, אך לא אוריינטלי). יוצרים כימיה מושלמת שלאט לאט מתפתחת ליחסים תוך כדי שטום מנסה ללמוד על אנושיות, חיבה ואהבה. שלא תטעו לא מדובר בקומדיה גרידא, ל"הגבר המושלם שלך", ישנם רגעי מלנכוליה ובדידות המאוזנים עם קומדיה רומנטית בלתי רגילה.
אמנם חלק מהשאלות האתיות נענות בסרט ומונגשות באופן ברור למדי, בעיקר לקראת סופו ולמרות זאת התהיות האלה לא מכבידות על הסרט ומייצרות דיון מעניין בדומה לסרט "היא" וסרטים נוספים הדנים בשאלת הקשר בין אדם למכונה.
הקרנה נוספת: יום שישי 03.09.21 – 13:30
טיטאן (Titane)
במאית: ז'וליה דוקורנו
זוכה פסטיבל קאן 2021 ולפני שאתם מעקמים את האף תרשו לי לספר שמדובר בסרט הרבה יותר מופרע ואלים מאשר "פרזיטים" שזכה בו לפני שנתיים. תאמינו לי, זה אפשרי, אם כי הפעם אני לא אומר זאת לטובה… אבל מה עוד ניתן לצפות מחבר השופטים בראשיתו עומד ספייק לי מאשר בחירה יוצאת דופן שכזאת. מאד קשה עד בלתי אפשרי לתאר בקצרה את העלילה של "טיטאן" הצרפתי, היא די מסורבלת עם לא מעט התרחשויות בזמן מאד קצר וחשש מסוים מספוילרים.
העובדה שהתקציר בעמוד העברי של הפסטיבל שונה באופן מהותי מהתקציר שמופיע בעמוד הפסטיבל בשפה האנגלית מחזקת את הסברה שלי – אף אחד לא בטוח על מה הסרט. הנה שני תקצירים שנלקחו מהבכורה בקאן ומפסטיבל טורנטו:
"בעקבות שורה של פשעים בלתי מוסברים, אב מתאחד עם בנו שנעדר מזה עשור".
"תאונת דרכים קטלנית מותירה השלכות ארוכות טווח: ילדה נושאת צלחת טיטניום בגולגולתה; דוגמנית אולם תצוגה לרכב מתחילה להפגין משיכה מינית לסחורתה; מאוחר יותר, הריון בלתי צפוי מסלים לטבח מחריד; וכבאי מתאחד עם גבר חבול שטוען שהוא בנו האבוד מזמן".
אם אתם בכל זאת מתכוונים לזלזל בשורות הבאות שאכתוב וללכת ל"טיטאן" בעקבות זכייתו או המלצות מביקורות אחרות (למען האמת, הרוב המוחלט הם כאלו), תאשימו אחר כך את עצמכם. ובכל זאת אזהרה קצרה לפני: הסרט מלא בסצנות של אלימות מחרידה ביותר, סצנות מיניות ויחס מכאיב להתעללות עצמית בגוף ההריוני. אז אם קניתם כרטיס קרוב ליציאה אל תדאגו, במהלך הסרט יתפנו מקומות ישיבה. כמו כן מומלץ להביא בגדים להחלפה למקרה ומי שיושב לידכם או מאחוריכם יחליט שהוא מקיא עליכם.
ועכשיו ברצינות. לזכותה של ז'וליה דוקורנו "טיטאן" מציג תפיסות מגדריות באופן מקורי עם דימויים מעניינים ואף מפתיעים. השימוש בסאונד ותאורה גם הוא נתון להערכה הכי גבוה… אך שום דבר מזה לא מכפר על בעיות התסריטאות וההחלטות הבימוי התמוהות למדי. שיבחתי את "הגבר המושלם שלך" על האמינות של עולם הסרט, שכה חסרה ב"טיטאן".
ההתנהגות המוחצנת של כל אחת מהדמויות לא באמת מקבלת הסבר הגיוני ויותר ומתקבלת ב"ככה זה". היה מוטב שדוקורנו תשקיע זמן בפיתוח דמויות מאשר בניסיונות זולים של זעזוע הקהל באמצעות רציחות מגעילות על גבול הקומיות. בעוד שהסרט מתקדם האי-בהירות ממשיכה ולבסוף זורקת אותי, כצופה, החוצה. מה שנשאר הוא לשבת בחושך באולם ולבהות במסך עם צופים נוספים שמזועזעים.
הקרנה נוספת: חמישי 02.09.21 – 22:00
סינמה סבאיא
במאית: אורית פוקס רותם
"סינמה סבאיא" הוא סרט הביכורים של אורית פוקס-רותם אחרי מספר סרטים קצרים מוצלחים למדי. עיריית חדרה מארגנת קורס השתלמות של צילום וידאו עבור העובדות- ארבע נשים יהודיות וארבע ערביות. לשם כך היא שוכרת את שירותיה של רונה (דנה איבגי), במאית צעירה, שמדי שבוע מבקשת מהם לתעד את חייהן וסביבתן ולשתף את חלומותיהן ולחשוף את כאבן.
נכנסתי בחשש גדול לסרט, כי ציפתי לעוד סרט על היחסים בין הישראלי -ערבי. בסיום ההקרנה כאשר הבמאית עלתה על הבמה להגיד תודות, היא אמרה דבר שמאד נכון בעיניי. סרטה הוא לא על דו-קיום אלא על קיום. "סינמה סבאיא" מצליח להפתיע כסרט רגיש על יחסים, נשיות ואומנות.
אומנם הנושא אינו נעלם מסרט ונוכח במספר סצנות, באופן מדוד, ריאליסטי וצפוי לדמויות המופיעות בות. כל אחת מתשעת הנשים בסרט מגיעה מרקע שונה והגילאים שלהן מגוונים מגיל 20 ועד לגיל 70. זה לא קל לייצר דמות מקורית ומעניינת, אורית פוקס-רותם מצליחה לעשות זאת תשעה פעמים. לכל אחת מהן בנתה אופי, קונפליקט ועולם משלה שמשתלב באופן טבעי. אם כי לא כל הדמויות מקבלות זמן מסך שווה וכיוצא מכך סיפורן לא שלם.
ה"שיעורי בית" שהנשים מקבלות והצילומים שהן מביאות כצפוי בוסריים, אך זה מה שנותן להם את האותנטיות לחשוף את הכאב. האיזון והבחירה בין אותן החוויות שהן מביאות מהבית ונוכחותן בסדנה מעולה.
לבסוף אני חייב להזכיר את הקאסט הנשי הנפלא: דאנה איבגי, אמל מורקוס, מרלן בג'אלי, רותי לנדאו, חאולה חאג'־דיבסי, ג'ואנה סעיד, יוליה טגיל, אסיל פרחאת, אורית סמואל וליאורה לוי. כל אחת מהשחקניות ב"סינמה סבאיא" נותנות תצוגת משחק נהדרת ומחייה את הדמויות.
חי בסרט 
2 תגובות בנושא “פסטיבל ירושלים 2021, חלק א': האדם הגרוע בעולם, הגבר המושלם שלך, הדרך של חסן, טיטאן, סינמה סבאיא”